האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים אני לא אדבק באיידס
מחלות מדבקות
האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך- http://cshp.loudoncounty.org/MCj01368910000%5B1%5D.gif

 

מבחר אנימציות על מחלות שונות

 
 
מחלות מעיים

http://www.nature.com/news/2002/020603/full/020603-2.html

גורם  המחלה

חיידק ה-Vibrio cholera. החיידק נמצא בדרך כלל בסביבה מימית.

דרכי ההדבקה

במחלת הכולרה אפשר להידבק על ידי שתיית מים מזוהמים בחיידק, או אכילת מזון שמקורו במים, למשל:  דגים. לאחר שהחיידק חודר לגוף, הוא יוצא בהפרשות, והן מהוות מקור נוסף להדבקה. דרך זו של הדבקה יכולה להיות המקור להתפרצות מסיבית של המחלה.

החיידק מייצר רעלנים שגורמים למעי הדק להפריש כמויות גדולות של נוזלים והנוזלים האלה עשירים במלחים ובמינרלים. הסיבה לתמותה הרבה מן המחלה הזאת היא איבוד מים, מלחים ומינרלים.

סימני המחלה

סימני המחלה מופיעים  3-1 ימים לאחר ההדבקה. מתחילים להרגיש כאבים, יש שלשולים מימיים והקאות. איבוד המים והמלחים יכול לגרום התייבשות חמורה, צמא , התכווצות שרירים, חולשה, מתן שתן מועט. אם איבוד המים לא מטופל, יכולה להיגרם פגיעה בכליות, יכול להיות שוק, תרדמת ואף מוות.

 

הטיפול 

קיים חיסון כנגד כולרה, אך הוא נותן הגנה חלקית בלבד. כיום נעשים מחקרים לפיתוח חיסון חדש, יעיל יותר. טיפול אנטיביוטי יכול למנוע הדבקה של אנשים שבאים במגע עם חולה בכולרה. החזרה של המים המלחים והמינרלים חיונית, מכיוון שהתמותה, בסופו של דבר, היא בגלל ההתייבשות ולא בגלל החיידק עצמו. טיפול מידי באנטיביוטיקה יכול להרוג את החיידק ולהפסיק את השלשולים תוך 48 שעות.
כ-50% מהאנשים שחולים בכולרה ולא מטופלים מתים.

 

מניעה  

כדי למנוע את מחלת הכולרה חשוב לטהר את מקורות המים ולהקפיד על ההיגיינה. צריך להרתיח את מי השתייה, ולהימנע מאכילת אוכל לא מבושל, בעיקר אוכל ממקור ימי.

 

לגרסת הדפסה – לחצו כאן

ריאות

http://aapredbook.aappublications.org/week/iotw072103.shtml

 

גורם המחלה

חיידק ה- Streptococcus pneumoniae (pneumococcus) שפוגע בדרך כלל בריאות.

 

דרכי ההדבקה

החיידק חודר לגוף דרך מערכת הנשימה, וההדבקה מתרחשת בעיקר בסתיו ובחורף. המחלה העיקרית היא דלקת ריאות, שנגרמת כתוצאה מהדבקה של רקמת הריאות בחיידק. אם החיידק מתפשט לדם הוא יכול לגרום דלקות ברקמות אחרות כמו: האוזניים, קרום המוח, קרום הלב והמפרקים. 

 

סימני המחלה

כאבים בחזה, צמרמורות, חום, שיעולים, קוצר נשימה. 

 

הטיפול  

הטיפול האנטיביוטי בפניצילין יעיל. ואולם לאחרונה מתרבים המקרים שבהם התגלתה עמידות לאנטיביוטיקה הזאת. במקרים כאלה מנסים אנטיביוטיקה ממשפחת ה-quinolone.

 

מניעה

קיימים 2 סוגים של חיסונים. סוג אחד מיועד לתינוקות עד גיל חודשיים, וסוג אחר-לילדים ולמבוגרים. החיסון מונע את התפתחות דלקת הריאות. הוא ניתן לאנשים שיש להם רקע של מחלות אחרות שגורמות, בין היתר, פגיעה במערכת החיסונית.

לגרסת הדפסה – לחצו כאן

 
 

  דלקת גרון

 http://www.infomed.co.il/glossary/g_893.htm

 

דלקת גרון היא דלקת של הלוע שיכולה לכלול גם דלקת של השקדים. הסיבה השכיחה ביותר לדלקת זו היא זיהום נגיפי או זיהום חיידקי.

 

גורם המחלה

חיידק הסטרפטוקוקוסStreptococcus (streptococci)

 

דרכי ההדבקה  

קיימים סוגים של שונים של החיידק. רובם נמצאים בגוף מבלי שרואים או מרגישים סימנים של

מחלה. מסיבות שונות, לרוב לא ידועות, חיידקים אלה הופכים אלימים ואז מופיעה המחלה.

המחלה השכיחה ביותר היא מחלת גרון.

 
 

סימני המחלה

הסימנים הם, כאב בגרון, חום, כאב ראש, נזלת, הקאות, דופק מהיר והרגשה כללית לא טובה. הגרון אדום, יש קושי בבליעה, ובלוטות הלימפה בצוואר נפוחות. אצל ילדים מתחת לגיל 4 יכול  להיות רק סימן אחד-נזלת.

 
לגרסת הדפסה – לחצו כאן
 
 

שנית

 http://padeh.net/strepto_main.htm

 
 

גורם המחלה

מין של החיידק סטרפטוקוקוס: Streptococcus pyogenes.

 

דרכי ההדבקה  

מחלת ילדים מאוד מדבקת. ההדבקה יכולה להתרחש כתוצאה ממגע ישיר עם החולה או באמצעות רסיסים שנפלטים בעיטוש או שיעול.

 

סימני המחלה

מקור שם המחלה הוא בצבע השני, המחלה מתאפיינת בפריחה ייחודית ומלווה בחום גבוה. הסימנים הם אדמומיות בבטן, בצידי החזה ובקיפולי העור. האדמומיות אינה מגרדת או כואבת. יכולים להיות גם סימנים אחרים, כגון: חיוורון מסביב לפה ופנים סמוקות.

 

הטיפול

אפשר להבריא גם ללא טיפול בדרך כלל תוך שבועיים. טיפול אנטיביוטי יכול לקצר את זמן המחלה ואף למנוע סיבוכים.

 

מניעה

לא נהוג לטפל מניעתי במחלה זו. ההדבקה מתרחשת מספר ימים טרם התפרצות הפריחה ומסיבה קשה למנוע את ההדבקה. יחד עם זאת, חשיפה למזהם אינה מחייבת הדבקה והופעת המחלה. אנשים שחלו בשנית מחוסנים כנגד המחלה לכל החיים.

לגרסת הדפסה – לחצו כאן
 

    שחפת

http://pathport.vbi.vt.edu/pathinfo/pathogens/Tuberculosis_2.html

 

גורם המחלה
 
חיידק ה- Mycobacterium tuberculosis שפוגע בדרך כלל בריאות.

דרך הדבקה
המחלה מתפרצת, בדרך כלל, עם חדירת החיידק לגוף. חוץ מאשר אצל ילדים, חיידק השחפת שחודר לגוף נהרס על ידי המערכת החיסונית. חיידקים ששורדים, יכולים לחיות בתוך התאים במצב רדום במשך שנים רבות. רק ב-5-10% מהמקרים, החיידק עובר למצב פעיל והמחלה מתפרצת.

סימני המחלה
הסימן העיקרי של המחלה הוא שיעול. לכן, לפעמים, קשה מאוד לאבחן את המחלה מיד בראשיתה. השיעול יכול להיות מלווה בהפרשה ירוקה או צהובה. לעתים נדירות, השיעול מלווה גם בדם. סימן אחר הוא הזעה רבה וקרה בזמן השינה. עם התפתחות המחלה, מופיע קוצר נשימה עם כאבים בחזה.

הטיפול
ישנם כמה סוגים של  אנטיביוטיקה. בדרך כלל יש לקחת יותר מאנטיביוטיקה אחת, על מנת להבטיח את יעילות הטיפול. כיוון שהמחלה מתפתחת לאט, חייבים לקחת את האנטיביוטיקה לאורך זמן. הפסקה בנטילת האנטיביוטיקה, גם אם אין סימנים למחלה, עלולה לגרום התפרצות מחודשת של המחלה.

מניעה
החיידק עובר באוויר, לכן אוורור ואוויר נקי בסביבתו של החולה, יכולים למנוע הדבקה. כיוון שהמחלה עוברת מאדם חולה לבריא דרך האוויר, חשוב שהאדם החולה ישתעל לתוך ממחטה, ולא לאוויר. כמו כן, יש גם תרופות (כמו: isoniazid ואחרות) שיכולות למנוע מהחיידק להיות פעיל, גם אם הוא נמצא בתאי הגוף. ויש גם חיסון  (BCG) שיכול למנוע התפתחות של סיבוכים קשים כתוצאה מזיהום שגורם החיידק הזה. 

לגרסת הדפסה – לחצו כאן

 

מלריה

 
 

גורם המחלה 
מיקרואורגניזם, פרזיטPlasmodium  . יש כמה פרזיטים מאותה משפחה שיכולים לגרום למלריה.

ההדבקה
ההדבקה מתרחשת על ידי עקיצה של זבוב וגם דרך מגע עם דם של חולה נגוע. מסלול ההדבקה מתחיל עם עקיצת הזבוב, כאשר הזבוב מוצץ את הדם שמכיל את הפרזיט. כאשר הפרזיט נכנס לגוף הזבוב, הוא מתרבה ועובר לבלוטות הרוק של הזבוב. לאחר מכן, כאשר הזבוב הזה עוקץ אדם אחר, הפרזיט עובר לדם הנעקץ דרך הרוק של הזבוב. בגוף האדם, הפרזיט עובר לכבד ושם הוא מתרבה שוב. כעבור 3-1 שבועות של הדגרה, הפרזיטים יוצאים מהכבד ועוברים לתאי הדם. בתאי הדם הם שוב מתרבים ובסופו של דבר תאי דם רבים נהרסים.

סימני המחלה
צמרמורות, חום גבוה, כאבי ראש, כאבים בכל הגוף, בחילה וחולשה כללית. החום, בדרך כלל, עובר תוך כמה שעות אבל אז מופיעה הזעה כבדה.  החום יכול לחזור שוב כל כמה שעות, תלוי בזן של הפרזיט. 

הטיפול
לקיחת כדורים. את הכדורים מיועדים בעיקר לאנשים שנמצאים באזור נגוע במלריה. בדרך כלל, הטיפול שניתן הוא יעיל, אבל יש אזורים שבהם הזבובים פיתחו עמידות כנגד התרופה.

מניעה
 כדי למנוע את המחלה, חשוב לרסס את המקומות שבהם הזבובים יכולים לחיות; ביצי הזבובים יכולים להימצא במים עומדים. את העקיצות אפשר למנוע על ידי שימוש בתרסיס,  בכילה, או על ידי לבישת בגדים בעלי שרוולים ארוכים. חיסון נגד מלריה נמצא עדיין בתהליכי פיתוח.

אנימציות על מחזור החיים של היתוש
  לגרסת הדפסה – לחצו כאן
 
 
התקררות
גורם המחלה 

מספר רב של וירוסים, בדרך כלל ממשפחת ה-rhinoviruses.

הדבקה

  ההדבקה מתרחשת על ידי מגע ישיר או עקיף עם הפרשות מהאף של אדם חולה שמכילות את הווירוס שגורם למחלה. מכיוון שאלה וירוסים של מערכת הנשימה, הם עוברים גם דרך האוויר. כאשר אדם חולה משתעל או מתעטש, הווירוסים עוברים עם טיפות ההפרשות לאוויר ומשם יכולים להגיע אחרים חדשים דרך מערכת הנשימה.

סימני התקררות

: www.nlm.nih.gov/.../ency/imagepages/19656.htm 

המחלה מתחילה בדרך כלל באי-נוחות באף ובגרון. אחר כך מופיעה נזלת. לא תמיד מופיע חום, אבל בשלבים הראשונים של המחלה יכול להתפתח חום נמוך.  בדרך כלל, מופיע גם שיעול. רוב הסימנים נעלמים תוך 10-4 ימים, אבל השיעול יכול להימשך גם שבועיים. 

הטיפול

  הטיפול היעיל ביותר הוא מנוחה במקום חם, והימנעות ממגע עם אנשים אחרים על מנת שלא להדביק גם אותם. שתייה מרובה ושאיפה של אדים חמים ממכשיר אדים יעזרו גם כן. אנטיביוטיקה אינה עוזרת. קיימות תרופות ניסיוניות נגד וירוסים, שיכולות  להפחית את משך המחלה ואת עוצמתה.  מקובל לחשוב שוויטמין  C יכול לעזור, אבל יעילותו לא הוכחה.

מניעה

 הימנעות ממגע עם אדם חולה יכולה למנוע הדבקות במחלה.  לא קיים חיסון יעיל כנגד כל סוגי הווירוסים.

לגרסת הדפסה - לחצו כאן
 

שפעת

 http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/images/ency/fullsize/9470.jpg

גורם המחלה

 וירוס השפעת  influenza viruses

דרכי ההדבקה

 אפשר להידבק במחלה אם שואפים טיפות שיצאו מגוף של אדם חולה, על ידי שיעול או התעטשות. גם מגע עם אדם חולה או עם חפצים של אדם חולה יגרמו למחלה. זמן הגדרה 24-48 שעות.

סימני המחלה

  סימני המחלה הם חום, נזלת, כאבי גרון, שעול (בשלב ראשון השיעול יבש ואחר כך-עם ליחה), כאבי ראש, רגישות לאור, כאבי שרירים, הרגשה כללית לא טובה ובחילות. השפעת שונה מהתקררות. היא נגרמת על ידי וירוסים אחרים וגם סימני המחלה של השפעת הם חמורים יותר מאשר של ההתקררות. זאת מאחר שווירוס השפעת פוגע עמוק יותר במערכת הנשימה.

הטיפול

    הטיפול המומלץ הוא מנוחה, שתייה מרובה, כדורים להורדת חום ונגד כאבים ושאיפה של אדים חמים. ישנן תרופות, אך הן יעילות רק אם לוקחים אותן מיד עם ההדבקה.

מניעה

  קיים חיסון כנגד השפעת. כל שנה נותנים חיסון כנגד זנים אחרים של הווירוס, בהתאם לצפי. החיסון לוקח בחשבון את השינויים בזנים ואת הרכב הזנים השכיח. יש גם כמה תרופות שפועלות כנגד הווירוס.  מומלץ לקח אותן אחרי שבאים במגע עם אדם חולה. את התרופות נותנים גם לאנשים שלא קיבלו חיסון ונמצאים באזור שבו התפרצה השפעת.

 
לגרסת הדפסה - לחצו כאן
 

בדיקת זיהוי מהירה ויעילה של הווירוס הגורם למחלת השפעת (אנימציה)


http://www.flutest.com/flu-facts/rapid-flu-test.htm
                                                                   לבחור ב-
THE QUICKVUE® INFLUENZA TESTS

 
  מהי מחלה
כיצד מתמודד הגוף נגד מחלות
מהו איידס
מה גורם למחלת האיידס
כיצד נדבקים באיידס
כיצד נמנעים מהדבקה באיידס
בדיקות לאבחון איידס
איידס - הסטיגמה
זכויות חולים ונשאים
נשים ואיידס
רצפי הדרכה
שאלונים
סימולציות
_

העומס הנגיפי של האם הוא גורם שיכול להצביע על הסיכון להדבקות של העובר מאמו. משמעותו היא מדידת כמות הווירוס בדם, (מספר עותקים של הנגיף בכל מיליליטר של דם). העומס הנגיפי מהווה מדד להתקדמות המחלה.
מטרת הטיפול היא להוריד את העומס הנגיפי מתחת ל-50 עותקים למיליליטר.
כאשר העומס הנגיפי של האם הוא נמוך בזמן הלידה, הסיכון התינוק יהיה כמעט אפסי.

 
צרו קשר מי אנחנו מפת אתר
 
© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים   עודכן בתאריך 15.6.08
יישומי המחשב הוראאת המדעים והחקלאות